גז"ד למסיע המחבל המתפוצץ בשוק בחדרה

1.         ביום 26.10.05, בשעה 15:40 לערך, אירע פיגוע התאבדות (להלן - "הפיגוע") בשוק בחדרה אשר כתוצאה ממנו נרצחו ששה אזרחים ישראלים תמימים - מיכאל קויפמן ז"ל, פרחיה מכלוף ז"ל, ג'מיל קעאדן ז"ל, סביחה נסים ז"ל, יעקב רחמני ז"ל ו פולייס גניה ז"ל. עשרות אזרחים נוספים נפצעו. המחבל שפוצץ את עצמו בשוק הינו חסן אבו זיאד (להלן: " המחבל המתאבד"), אשר נכנס לישראל בליווי של מחמד קשוע תושב הרשות הפלסטינית (להלן:" קשוע"). המחבלים היו מצוידים במטען שהכיל חומר נפץ וכדוריות מתכת אשר הוחבאו בתוך תיק גב שחור אותו נשא המחבל המתאבד. השניים נסעו במוניות שונות מטול כרם ועד לג'ת שבשטחי ישראל. בג'ת, אסף אותם הנאשם ברכבו והסיעם לשוק בחדרה. שם, ירד המחבל המתאבד מהרכב ולאחר שהמתין זמן מה, ביצע את הפיגוע הרצחני. לאחר ירידת המחבל המתאבד מהרכב, הסיע הנאשם את קשוע חזרה לג'ת, ומשם המשיך קשוע בכוחות עצמו לשטחי הרשות הפלסטינית.    

2.         בגין חלקו בהסעת המחבלים לשוק בחדרה, הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו מקרים רבים של סיוע לרצח, סיוע לניסיון לרצח וכן סיוע לגרימת חבלה בכוונה מחמירה.

3.         ביום 17.10.2007, לאחר שמיעת הראיות, הרשענו את הנאשם בעבירות הבאות:

סיוע לרצח - 6 עבירות בניגוד לסעיף 300 (א) (2) לחוק העונשין בצירוף סעיף 31 לחוק.

סיוע לניסיון לרצח - עשרות עבירות בניגוד לסעיף 305 (1) לחוק בצירוף סעיף 31 לחוק .

סיוע לגרימת חבלה בכוונה מחמירה - עשרות עבירות בניגוד לסעיף 329 (1) + (3) + (6)  לחוק בצירוף סעיף 31 לחוק.

סיוע לאויב במלחמה - עבירה בניגוד לסעיף 99 לחוק.

הסעה שלא כדין - עבירה בניגוד לסעיף 12א (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952.
 

4.         בהכרעת הדין קבענו בין היתר כדלקמן:

החל משנת 2003 לערך, נהג הנאשם להסיע בשטחי ישראל, תמורת תשלום מיוחד, תושבים מיהודה ושומרון שאין בידיהם היתר כניסה כדין לישראל. 

ביום הפיגוע, הגיעו המחבל המתאבד וקשוע משטחי הרשות הפלסטינית לג'ת שבשטח ישראל, כשהמחבל המתאבד נושא על גופו תיק ובו מטען אשר הכיל חומר נפץ וכדוריות מתכת.

קשוע, שלו היכרות קודמת עם הנאשם, התקשר אל הנאשם בשעה 00: 14 לערך, וביקש  ממנו שיאסוף אותו מרחוב 18 בג'ת ויסיע אותו לחדרה. הנאשם נענה לקריאה והגיע למקום המפגש. שם, הוא אסף את המחבלים שהגיחו מאחורי בנין נטוש, והסיעם לחדרה.

בדרך לחדרה, נסע הנאשם בדרך עפר צדדית המובילה לבקה אל גרבייה, שם סטה לחצר פרטית על מנת להתחמק מג'יפ משטרתי שעמד על אם הדרך. הוא הוריד את המחבלים והורה להם לקפוץ מעל גדר וללכת רגלית עד למקום מפגש שקבע. לאחר מכן, חלף הנאשם לבדו על פני הג'יפ המשטרתי, חבר למחבלים והמשיך בהסעתם.

בהמשך,  הוריד הנאשם את המחבלים מרכבו בתחנת דלק ביציאה מבקה אל גרביה, ונסע לבדו בכביש המוביל לחדרה על מנת לבדוק אם הדרך המתוכננת פנויה ממחסומים של כוחות הביטחון. לאחר שהנאשם ראה כי הדרך פנויה ממחסומים, הוא חזר לתחנת הדלק, אסף את המחבלים ברכבו, והמשיך להסיעם לשוק בחדרה. שם, הוריד הנאשם את המחבל המתאבד בלבד, ולאחר מכן, הסיע את קשוע חזרה לג'ת בדרך ראשית וללא עצירות. במהלך הנסיעה, גבה הנאשם מהמחבלים תשלום בסך 100 ש"ח כל אחד. 

5.         הנאשם הודה בכל האמור לעיל, אלא שהוא טען כי הוא עשה כן משום שהוא חשב בתום לב כי הוא מסיע פועלים בלתי חוקיים בדרכם לעבודה בחדרה, וכי הוא  לא ידע כי הוא מסיע מחבלים.

6.         לאחר שמיעת הראיות, קבענו כי הנאשם היה מודע למטרת הנסיעה. למסקנה זו הגענו לאורן של מכלול הראיות שנפרסו בפנינו במהלך שמיעת המשפט, ובכלל זה, עדותו של קשוע כי הנאשם היה מודע למטרת הנסיעה (קשוע העיד בין היתר כי הנאשם שאל אותו אם המטען נמצא בשקית שקשוע נשא עימו, וכי הוא, קשוע, השיב לו כי המטען נמצא בתיק של המחבל המתאבד), וכן הראיות הנוגעות להתנהגותו של הנאשם כדלקמן:

*           מסלול הנסיעה העקלקל בו נסע הנאשם מג'ת לשוק בחדרה, ומאמצי ההתחמקות העילאיים בהם נקט בנסיעה זו. נסיעה בדרכים צדדיות ולא בדרך הראשית לחדרה, סטיה לחצר בית פרטי, הורדת המחבלים והעלאתם לאחר שחלף לבדו על פני ג'יפ משטרתי שעמד על אם הדרך, ונסיעת תצפית סולו לחדרה שלאחריה שב ואסף את המחבלים;

*           הודאתו של הנאשם כי מישש את השקית שקשוע נשא עמו כדי לוודא שיש בה בגדים " ולא משהו אחר";